צבוע הוא אחד היונקים הכי לא אהודים שיש. כמות האגדות וההפחדות שמתלוות לחיה הזו היא עצומה והולכת לרוחב לתרבויות רבות בעולם כולו.
אומרים שבני האדם החלו להקים מצבות אבן על קברים כדי שצבועים לא יגיעו לחטט שם ולאכול. אומרים גם שכאשר צבוע פוגש אדם, צחוקו עלול להביא את אותו אדם לכדי טירוף מוחלט.
אז אומרים. בפועל, זהו אכן יונק אוכל נבלות אבל זהו מקומו בשרשרת המזון ותו לא.
והצחוק? הוא לא צוחק כמובן, אלו הם קולות שהוא משמיע על מנת לתקשר עם חבריו. זה אכן נשמע כמו צחוק, אבל זה בהחלט לא עניין אישי. בנוסף, הצבוע אכן פעיל בלילה ועל כן ייתכן שקולותיו נשמעים ביתר שאת בשקט הלילי. אבל שוב – זה לא אישי. ככה הוא.
מה עוד? הנה כמה עובדות מעניינות על צבועים, ואולי ככה גם יהיו להם פחות שונאים:
צבוע, כאמור, ניזון מפגרים. אבל לרוב אלו הן פשוט השאריות שהותירו אחריהם חיות הטרף הגדולות יותר. מה שנקרא – ככה זה בטבע.
לשם כך, יש לצבוע לא רק שיניים חזקות שיכולות לרוצץ עצמות, אלא גם מיצי קיבה שיכולים לעכל את שאריות הפגר.
אבל מלבד שאריות פגרים, כל צבוע ישמח לפירות, ירקות וחרקים אם יזדמן לו.
נהוג לחשוב שהצבוע הוא קרוב משפחה של הכלב. אבל הוא לא. אם כבר, משפחת החתוליים קרובה אליו בהרבה.
וכראיה, הצבועים לא חיים בלהקות (מלבד לצבוע נקוד), אלא לבדם, ממש כמו חתולים.
בישראל חי מין אחד בלבד של צבוע העונה לשם צבוע מפוספס. יש לו פרצוף חמוד דווקא, אוזניים מחודדות וכמובן פסים שחורים על הפרווה.
אגב, מדובר בזן שנמצא בסכנת הכחדה. הם נדרסים, מורעלים, ניצודים וכן לא מוצאים בטבע מספיק פגרים לאכול.